ציר הזמן של הטעות
2:17 בלילה · יום שלישי
שכבתי במיטה ופתאום המוח מחליט: "תבדוק אם ass.co.il פנוי."
פנוי. ₪79. בלי אימות כפול, בלי "אתה בטוח?", בלי שום מנגנון הגנה מפני עצמי. ישראכרט אישרו תוך שנייה. אפילו הם לא שאלו שאלות.
2:22 בלילה
יצרתי bad@ass.co.il בתור כתובת מייל אמיתית. שלחתי מייל לעצמי. נושא: "בדיקה." גוף: "יפה." עניתי לעצמי: "תודה." זה היה הרגע הכי עצוב שיצא ממנו דבר כזה מצחיק.
2:34 בלילה
שלחתי הודעה ל-7 חברים: "נחשו איזה דומיין קניתי." 4 השאירו על נקרא. 2 כתבו "למה." אחד שלח 🫏. הוא הבין. השאר לא ראויים לי.
3:15 בלילה
"אני חייב לבנות לזה אתר." בן אדם שפוי היה הולך לישון. אני לא בן אדם שפוי. אני הבעלים הגאה של ass.co.il. הילדים שלי יירשו את הדומיין הזה בצוואה. בית הדין לא יידע מה לעשות עם זה.
עכשיו ממש
אתה קורא את זה. מה שאומר שאתה גוגלת דברים שלא כדאי לגוגל, מישהו שלח לך את הלינק, או שאתה זה אני שבודק שהאתר עדיין חי. בכל מקרה: ברוך הבא. אין דרך חזרה.
שאלות שאנשים אמיתיים שאלו
למה?
כי הדומיין היה פנוי, כרטיס האשראי היה טעון, והמצפון היה כבוי. שלושת התנאים ההכרחיים לכל החלטה גדולה בחיים.
רגע, bad@ass.co.il זה מייל אמיתי?
כן. עובד. מגיע. מישהו כתב לי "אתה גאון או אידיוט" ועניתי "כן." קיבלתי חזרה סמיילי. אנחנו חברים עכשיו. ככה עובדות מערכות יחסים ב-2025.
אפשר לקנות ממך את הדומיין?
לא. שילמתי ₪79 וקיבלתי זהות חדשה. אי אפשר לשים מחיר על מי שאתה. אפשר. זה ₪79. אבל אני לא מוכר.
ההורים יודעים?
אמא שלי גילתה כשהיא חיפשה את השם שלי בגוגל. היא התקשרה. שתקה 11 שניות. ואז אמרה: "בגלל זה אחיך האהוב עליי." אין לי אח.
מה החמור הזה עושה פה?
הוא לא עושה כלום. הוא חמור. חמור לא צריך סיבה. הוא פשוט נמצא. כמו הדומיין הזה. שניהם פשוט קיימים ואף אחד לא יכול להסביר למה.
חשבת לפנות למישהו מקצועי?
הפסיכולוגית שלי יודעת על האתר. היא עשתה שתיקה מאוד ארוכה. ואז אמרה "בוא נחזור לילדות." לא דיברנו על זה מאז. אני משלם לה ₪650 לשעה. היא לא שולחת לי מייל ל-bad@ass.co.il. עדיין.
אפשר לכתוב bad@ass.co.il בקורות חיים?
מישהו כתב את זה בלינקדאין וקיבל שלוש הצעות עבודה. מישהו אחר שם את זה בטינדר וקיבל אפס מאצ'ים. אני לא אחראי לתוצאות. אני בקושי אחראי לעצמי.
מה התוכנית לעתיד?
לחדש כל שנה ב-₪79. לעדכן את החמור. למות מתישהו. להוריש את ass.co.il לילדים בצוואה ושעורך הדין יצטרך להגיד את זה בקול בבית המשפט. הדומיין הזה ישרוד את כולנו.